צניחת כף הרגל, הידועה גם בשם דרופ פוט(Drop Foot) , היא מצב רפואי המתבטא בקושי להרים את כף הרגל בזמן הליכה. מצב זה גורם לאדם לגרור את כף הרגל על הרצפה, דבר העלול לשבש את מעגל ההליכה הטבעי ולהעלות את הסיכון למעידות ונפילות. דרופ פוט איננו מחלה בפני עצמה, אלא סימפטום המצביע על בעיה נוירולוגית, שרירית או מבנית אחרת הדורשת אבחון וטיפול מתאימים. מעוניינים לדעת עוד? הנה כל המידע הרלוונטי.

מה זה דרופ פוט?

דרופ פוט מתרחש כאשר ישנה חולשה או שיתוק בשרירים האחראים על הרמת כף הרגל (פעולת דורסיפלקציה – באנגלית). במצב תקין, שרירים אלה מתכווצים בזמן הליכה כדי להרים את כף הרגל מהקרקע ולמנוע את גרירתה, אך כאשר יש פגיעה בעצבוב של שרירים אלה, המטופל נאלץ לשנות את דפוס ההליכה שלו – בדרך כלל על ידי הרמה מוגזמת של הברך והירך (הליכת טרנדלנבורג) או על ידי הטיית האגן לצד הפגוע, כדי לפצות על חוסר היכולת להרים את כף הרגל.

הסיבות העיקריות לדרופ פוט

פגיעה בעצב הפרונאלי

העצב הפרונאלי הוא ענף של העצב הסיאטי העובר בצדה החיצוני של הברך ולאורך השוק. פגיעה בעצב פריפרי זה היא הסיבה השכיחה ביותר לדרופ פוט. הפגיעה יכולה להיגרם מלחץ חיצוני על העצב (למשל, בישיבה ממושכת רגל על רגל במשך כמה יממות, חבלה ישירה באזור ראש הפיבולה (עצם השוקה החיצונית), או סיבוכים לאחר ניתוח באזור הברך.

רדיקולופתיה מותנית

לחץ על שורשי עצבים באזור הגב התחתון, בעיקר בגובה L4-L5 או L5-S1, עשוי לגרום לדרופ פוט. מצב זה נפוץ בפריצות דיסק, היצרות תעלת השדרה או דלקות באזור עמוד השדרה המותני. במקרים אלה, הפגיעה בדרך כלל מלווה בכאב מוקרן (אישיאס) לאורך הרגל.

סיבות נוירולוגיות לדרופ פוט

פגיעה במערכת העצבים המרכזית (Central)

דרופ פוט עלול להופיע כאשר קיימת פגיעה במוח או בחוט השדרה, המשבשת את העברת האותות העצביים מהמרכזים המוטוריים אל שרירי כף הרגל. מצבים מרכזיים שכיחים כוללים:

  • אירוע מוחי CVA)/שבץ):הפגיעה המוחית גורמת לשיבוש בשליטה על השרירים המרימים את כף הרגל, מה שמוביל לגרירת הרגל והפרעה משמעותית בהליכה.
  • טרשת נפוצה:(MS) זהו אחד הגורמים המרכזיים לדרופ פוט. הנזק למעטפת המיאלין במערכת העצבים המרכזית פוגע בהעברת המסרים החשמליים מהרגל אל המוח ולהפך. התוצאה היא קושי בהרמת כף הרגל, נוקשות ברגל, עייפות וסיכון מוגבר לנפילות. הטיפול כולל לרוב פיזיותרפיה שיקומית ממוקדת, חיזוק שרירים, תרגול שיווי משקל ולעיתים שימוש בעזרים.
  • שיתוק מוחין:(CP) דפוסי תנועה לא תקינים או ספסטיות עלולים לפגוע בתנועת הרגל ובהרמת כף הרגל.
  • מחלות נוירולוגיות נוספות של מערכת העצבים המרכזיתבהן קיימת פגיעה בנתיבי ההולכה האחראים על תנועת הגפיים התחתונות.

פגיעה במערכת העצבים ההיקפית (Peripheral)

כאשר הפגיעה מתרחשת בעצבים ההיקפיים המעצבבים את שרירי השוק והכף, היכולת להרים את כף הרגל נפגעת באופן ישיר. מצבים אופייניים כוללים:

  • רדיקולופתיה מותנית:(L4–L5) לחץ או גירוי על שורשי העצבים היוצאים מעמוד השדרה המותני ,לרוב עקב פריצת דיסק, עלולים לגרום לחולשה משמעותית בשרירי מה שמוביל לדרופ פוט.
  • פגיעה בעצב הפרונאלי:(Peroneal Neuropathy) אחד הגורמים הנפוצים לדרופ פוט. עלול להיגרם מלחץ ממושך, פגיעה ישירה בברך, הרדמה, או גורמים מכניים אחרים.
  • נוירופתיה סוכרתית:פגיעה עצבית הנגרמת בעקבות סוכרת, והיא נפוצה בעיקר בכף רגל סוכרתית. מצב זה עלול לגרום לחולשה, לירידה בתחושה ולפגיעה בשליטה על שרירי הרגל, עד כדי הופעת דרופ פוט.
  • מחלת לו גריג:(ALS) מחלה ניוונית הפוגעת גם בעצבוב השרירים ההיקפי ומחלישה בהדרגה את השרירים האחראים על הרמת כף הרגל.
  • פגיעות טראומטיות:חבלה ישירה לשרירי השוק או לעצבים ההיקפיים, תסמונת מדור (קומפרטמנט סינדרום), פגיעות עצביות בעקבות ניתוחים אורתופדיים) למשל החלפת מפרק ירך(, פגיעה עצבית לאחר לידה עם הרדמה אפידורלית.
  • זיהומים עצביים:פוליו, מחלת ליים ומחלות נוספות העלולות לגרום לפגיעה עצבית היקפית.

תסמינים של דרופ פוט

תסמינים עיקריים

התסמין המרכזי והבולט ביותר של דרופ פוט הוא גרירת כף הרגל בזמן הליכה. המטופל עשוי להרגיש כאילו כף הרגל "נתקעת" ברצפה, וצריך להרים את הרגל גבוה יותר מהרגיל כדי להתקדם. כמו כן, עלולה להיות תחושת חולשה בכף הרגל ובקרסול, קושי בעמידה על הבהונות של הרגל הפגועה, ולעיתים נימול או תחושות לא נעימות לאורך הרגל.

השפעה על הליכה ואיכות החיים

דרופ פוט משפיע באופן משמעותי על איכות החיים. המטופלים מדווחים על עייפות מוגברת בהליכה עקב המאמץ הנוסף הנדרש, פחד מנפילות שמוביל להימנעות מפעילויות מסוימות, וירידה בעצמאות. ההליכה הופכת איטית יותר ומוגבלת למרחקים קצרים יותר, ובמקרים חמורים יותר נדרש שימוש בעזרי הליכה כמו מקל או הליכון.

אבחון דרופ פוט

בדיקה גופנית

האבחון הראשוני של דרופ פוט נעשה באמצעות בדיקה קלינית פשוטה יחסית. הרופא יבקש מהמטופל להרים את כף הרגל כלפי מעלה וללכת על העקבים. חוסר יכולת לבצע פעולות אלה עשוי להצביע על דרופ פוט. כמו כן, הרופא יבדוק את טווח התנועה במפרק הקרסול, יבחן את כוח השרירים בכף הרגל ובשוק, ויבדוק תחושה ורפלקסים.

בדיקות משלימות

לקביעת הגורם המדויק לדרופ פוט, עשויות להידרש בדיקות נוספות. בדיקת EMG (אלקטרומיוגרפיה) ובדיקות הולכה עצבית מסייעות לזהות את מיקום ומידת הפגיעה העצבית. ובנוסף, הדמיות כגון MRI של עמוד השדרה המותני או של הרגל עצמה עשויות לחשוף פריצות דיסק, גידולים או מקורות אחרים ללחץ על העצבים.

אפשרויות טיפול בדרופ פוט

טיפול שמרני

הטיפול השמרני מתמקד בטיפול בגורם הבסיסי לדרופ פוט, אם אפשר. למשל, אם הסיבה היא פריצת דיסק, הטיפול עשוי לכלול תרופות נוגדות דלקת, זריקות סטרואידים או טיפולים אחרים המיועדים להקל על הלחץ משורש העצב. במקרים של פגיעה בעצב פרונאלי עקב לחץ חיצוני, הסרת הלחץ וטיפולי פיזיותרפיה עשויים לסייע בהחלמה.

פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק

פיזיותרפיה היא חלק חיוני בטיפול בדרופ פוט. מטרת הטיפול היא לחזק את השרירים החלשים, למנוע קיצור גידים ולשפר את יכולת ההליכה. תרגילים ספציפיים לחיזוק שרירי השוק הקדמיים, מתיחות לגיד אכילס, ואימוני שיווי משקל מסייעים לשפר את התפקוד הכללי. בחלק מהמקרים, גירוי חשמלי פונקציונלי (FES) יכול לסייע בהפעלת השרירים המשותקים ולעודד שיקום עצבי.

טכנולוגיות מתקדמות

לשמחתנו קיימות כיום לא מעט טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות, כמו ALFESS – מערכת גירוי עצבי לצניחת כף הרגל, שיכולה לשפר את תבנית ההליכה באמצעות גירוי חשמלי ממוקד. מערכת זו ודומות לה משתמשות בחיישני תנועה כדי לזהות את שלב ההליכה ולשלוח אותות חשמליים לשרירים האחראים על הרמת כף הרגל בדיוק בזמן הנכון. טכנולוגיות אלו משפרות את איכות ההליכה, מפחיתות עייפות ועשויות לעודד שיקום עצבי עם הזמן.

טיפול כירורגי

במקרים שאינם מגיבים לטיפול שמרני, או כאשר הגורם לדרופ פוט הוא מכני (כגון לחץ על עצב שניתן לשחרר), עשוי להישקל טיפול כירורגי. האפשרויות כוללות ניתוח לשחרור לחץ מעצב, העברת גידים (שימוש בגידים של שרירים תקינים כדי לפצות על פעולת השרירים המשותקים), או במקרים חמורים וקבועים, ניתוח לקיבוע מפרק הקרסול (ארתרודזה).

התמודדות יום-יומית עם דרופ פוט

מניעת נפילות

אנשים עם דרופ פוט נמצאים בסיכון מוגבר לנפילות, ולכן התאמת הסביבה הביתית חשובה מאוד. מומלץ להסיר שטיחים העלולים להחליק, להתקין ידיות אחיזה במקומות אסטרטגיים, לדאוג לתאורה טובה ולהרחיק מכשולים מהרצפה. נוסף לאלה, יש להקפיד על נעליים יציבות עם סוליות שאינן מחליקות ועם חלק קדמי מרווח, כיוון שאצל אנשים עם דרופ פוט קיימת נטייה לגרירת כף הרגל קדימה. מרווח גדול יותר בקדמת הנעל מפחית את הסיכון שהאצבעות יתפסו ברצפה או בשטיחים, ובכך מפחית סיכון למעידה ולנפילה.

תחזית וסיכויי החלמה

סיכויי ההחלמה מדרופ פוט תלויים בגורם הבסיסי, חומרת הפגיעה ומשך הזמן שחלף מתחילת התסמינים. במקרים של פגיעה זמנית בעצב (כמו לחץ או מתיחה קלה), תיתכן החלמה מלאה תוך מספר שבועות עד חודשים עם טיפול מתאים. לעומת זאת, כאשר יש נזק עצבי נרחב או כאשר הדרופ פוט נובע ממחלה נוירולוגית מתקדמת, המצב עלול להיות קבוע ולדרוש התאמות ארוכות טווח.

חשוב להדגיש שגם במקרים שבהם אין צפי להחלמה מלאה, טיפול מתאים והתאמות יכולים לשפר משמעותית את תבנית ההליכה, התפקוד ואיכות החיים. התערבות מוקדמת, במיוחד בתוך שנה מהופעת הסימפטומים, מגדילה את סיכויי ההחלמה.

סיכום

דרופ פוט הוא מצב רפואי שיכול להשפיע משמעותית על איכות החיים, אך קיימות כיום מגוון אפשרויות טיפול יעילות. האבחון המוקדם והטיפול המותאם אישית הם המפתח להצלחה. גישה רב-תחומית, הכוללת רופאים, פיזיותרפיסטים ואנשי מקצוע אחרים בתחום השיקום, מספקת את התמיכה הטובה ביותר למטופלים המתמודדים עם מצב זה.