ייתכן ששמעתם במהלך חייכם את המונח "קרישת דם" או שלאחרונה התוודעתם אליו במסגרת בדיקות רפואיות או בעיות שהתעוררו. אם כן, במאמר זה נסביר לכם מהי קרישת דם ואיזה תהליך בעצם מתרחש לנו בגוף? כיצד עובדת מערכת הדם שלנו ומהן ההפרעות הנפוצות שקיימות?
מה זה קרישת דם?
קרישת דם זה מושג המתייחס לכלל הבעיות במערכת הדם הקשורות בקרישה שלה. מערכת הדם היא מערכת מורכבת למדי: מצד אחד צריך להיות הדם דליל מספיק כדי לנוע בחופשיות ולבצע את התפקיד שלו. מצד שני, דלילות יתר היא מסוכנת גם היא, במיוחד במצבים של פציעות ודימומים עם קושי ממשי ומסכן חיים בעצירת הדימום. יש לקחת בחשבון שהסיכון לדימום בשל חבלות הוא מוגבר במצב של דלילות יתר.
אם כך, קרישת דם היא למעשה בעיה הקשורה באיזון לא נכון. דם דליל מדי ללא יכולת קרישה ראויה ברגעי צורך ומנגד דם סמיך וחשש להיווצרות קרישים מסכני חיים. בעוד שדלילות יתר זה משהו שקושר בעיקר לגנטיקה ומחלות שונות, קרישים וקרישת דם יתרה עלולה להופיע בשל מגוון סיבות, כמו לחץ על הוורידים, סרטן, ניתוחים אורתופדיים, אירועים מוחיים ועוד אשר מהווים זרזים וגורמים לקרישת יתר.
המערכת
כאמור, מערכת הדם היא מערכת מרתקת וסבוכה לא פחות: במצב נורמלי נשמר בה איזון עדין וקבוע בין גורמים המייצרים קרישי דם ומטרתם למנוע דליפה של דם דליל מדי דרך כלי הדם השונים, לבין חלבונים מסוימים שתפקידם לנטרל ולרסן את אותם הגורמים ולמנוע מצב של חסימת כלי דם. למעשה, בעיות קרישת הדם יבואו לידי ביטוי כאשר האיזון הזה מופר.
תהליך קרישת הדם
תהליך קרישת הדם הוא די גאוני בפשטות שלו. המערכת בעצם מורכבת משלושה גורמים עיקריים:
- טסיות דם: אלו הם למעשה שברי תאים שזורמים בדם שלנו והם מהווים בעצם את הקונסטרוקציה שעליה נוצרים קרישי הדם.
- חלבונים המהווים חלק אינטגרלי בשרשרת הקרישה: שורה של חלבונים שיוצרים ראקציה אחד אצל השני ומפעילים רצף מסוים. כך למעשה נוצר השלד שעליו יושבות הטסיות שיוצרות הלכה למעשה את קרישי הדם.
- חלבונים לפירוק קרישי הדם: חלבונים מיוחדים שמטרתם לפרק את קרישי הדם. הטכנולוגיה בת ימינו מאפשרת ייצור מלאכותי של החלבונים הללו והם נפוצים בשימוש אצל אנשים שעברו הליך של השתלת אוטם לבבי או אוטם מוחי.
הפרעות
הפרעות קרישת דם הן נפוצות למדי, ולמרבה המזל העידן שלא לא רק מציע תרופות וטיפולים יעילים, אלא גם מאפשר אבחון די מדויק. לרוב יתמקדו הבדיקות בהפרדת נוזל הפלזמה מהדם ובחינה מדוקדקת של יכולת הנוזל לייצור קרישים ואם מדובר על ייצור מוגבר או דווקא על תת ייצור. חשוב לדבר אם כך על שתי הקטגוריות הנפוצות של הפרעות במערכת קרישת הדם:
קרישיות יתר (טרומבופיליה)
מחלה נפוצה שנעשית שכיחה ככל שמזדקנים והסיכון עולה עם פרמטרים כמו עישון, הריונות, השמנת יתר, נטייה גנטית ומחלות ממאירות. התסמינים משתנים בהתאם למיקום הקריש. זה יכול להיות כאב ברגל במקרה של קריש ברגל או קוצר/קושי נשימה במקרים של תסחיף של קריש לאזור לריאות. התרופה המוכרת ביותר לדילול הדם היא אספירון ויש תרופות נוספות כמו קומדין. בימים אלו עובדים על פיתוח תרופה חדשה יעילה כמו קומדין עם פחות תופעות לוואי.
תת קרישיות הדם (המופיליה)
הקבוצה השנייה היא הפרעות של קרישיות בלתי מספקת של הדם. ההפרעה הנפוצה היא דווקא הפרעה גנטית שנקראת המופיליה. היא נגרמת כתוצאה ממחסור באחד מגורמי קרישת הדם החשובים בשל הלקות הגנטית. עובדה מעניינת היא כי שושלת המלוכה הבריטית היא נשאית היסטורית של הגן הפגום, מה שזיכה אותה בכינויה ״מחלת המלכים״ או ״המחלה המלכותית״. היא עלולה לבוא לידי ביטוי בשטפי דם לתוך חללי המפרקים הגדולים ולגרום לבעיות אורתופדיות חמורות. הטיפול כולל שימוש קבוע בתרופות וכיום כבר יש פיתוחים ראשוניים של תיקון גנטי למניעת המחלה. מעבר לכך יש מקרים נוספים של דלילות דם שאינם מוגדרים כהמופיליה.
בדיקת קרישת הדם
בתי החולים ומוסדות רפואיים מציעים בדיקות די מהימנות ומדויקות של קרישת הדם. הבדיקות המקיפות ביותר הן בשלב האבחון הראשוני, ולאחר מכן בעת המעקב מבצעים בדיקות מהירות ופשוטות יותר שנותנות אינדיקציה לגבי מצב הדם והקרישיות שלו.
עבור חולים רבים יש צורך בבדיקת קרישיות הדם באופן תכוף יותר כדי להיות תמיד עם היד על הדופק. לשם כך ניתן לרכוש כיום מוצרים לבדיקות INR ביתית – כלומר בדיקה שעושים בבית המודדת את מצב קרישיות הדם. מד קרישה ביתי MicroINR למשל הוא דוגמה למוצר מצוין. הוא מתאים לנוטלי קומדין, מאפשר בדיקה מהירה במינימום מאמץ ותוצאות תוך מספר דקות ונוח גם לתחזוקה וניקיון. עבור חולים עם בעיית קרישת דם כרונית מדובר על השקעה מצוינת שחוסכת את הביקורים התכופים והמיותרים במרפאה או בבית החולים. כמובן שיש מגוון רחב של מדים ביתיים, אשר מתאימים למצבים רפואיים שונים מצריכים אמצעים ייחודיים וכן בדיקות המותאמות לנשים בהריון, ילדים הסובלים מבעיות של קרישת דם וכו'.
לסיכום
בשורה התחתונה, כיום ניתן לחיות לצד בעיות קרישת דם. אם אתם חווים תסמינים שעשויים להעיד על בעיות כאלו גשו בהקדם לרופא להתייעצות מקצועית. קחו בחשבון תמיד כי במקרים כרוניים ניתן להיעזר באמצעים שונים למדידה ובדיקה בבית. אם המאמר הזה עניין אתכם או היה שימושי עבורכם, אתם מוזמנים להיכנס לבלוג שלנו ולהתרשם ממידע על נושאים קרובים ואחרים. רק בריאות!
מאמר זה מספק מידע כללי. המידע והתכנים האחרים המסופקים במאמר זה, או בחומרים מקושרים כלשהם, אינם מיועדים ואין לפרשם כייעוץ רפואי, ואינם מהווים תחליף להתייעצות או טיפול רפואי מקצועי. אם יש לך או לאדם אחר חשש רפואי, עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך או לפנות לטיפול רפואי מקצועי אחר. לעולם אל תתעלם מייעוץ רפואי מקצועי או עיכוב בחיפושו בגלל דבר שקראת במאמר זה או בחומרים מקושרים כלשהם. אם אתה חושב שיש לך מצב חירום רפואי, התקשר מיד לרופא או לשירותי החירום. הדעות וההשקפות המובעות במאמר ובאתר זה אינן קשורות לדעות של אף גורם אקדמי, בית חולים, פרקטיקה רפואית או מוסד אחר.
