קטגוריות
משלוח חינם לרחבי הארץ
קטגוריות
נכתב על ידי:
[email protected]
אדמומיות שלא עוברת, פצע שמתנפח או גלד שמתפשט על העור –תסמינים עוריים עשויים להוביל לתחושת חוסר ודאות ואף בהלה. זיהום עור הוא מצב שבו חיידקים, וירוסים או פטריות חודרים לשכבות העור וגורמים לדלקת. העור הוא מחסום הגנה ראשון של הגוף, אך כשהוא נפגע – גם ממכה קטנה, שריטה או מחלת עור קיימת – הוא עלול להפוך לקרקע פורייה לזיהום. הכרת הסוגים השונים תעזור לכם לשמור על רוגע ולהגיב נכון ובזמן.
לכל קבוצה יש מאפיינים שונים ודרכי טיפול ייעודיות.
ההבחנה בין שני סוגי הזיהומים החיידקיים הללו חשובה מאוד, מכיוון שהיא משפיעה על הגישה הטיפולית. להלן ההבדלים המרכזיים:
| צלוליטיס (Cellulitis) | אריזיפלס– Erysipelas) שושנה( | מאפיין |
| עמוק (עד לרקמה התת-עורית) | שטחי (שכבות העור העליונות) | עומק הזיהום |
| מטושטשים ולא ברורים | חדים, מורמים וברורים מאוד | גבולות האודם |
| סטפילוקוק או סטרפטוקוק | כמעט תמיד סטרפטוקוק | חיידק אופייני |
האם ילדכם חזר מהגן עם פצעים בצבע דבש על הפנים? ייתכן שמדובר באימפטיגו. זהו זיהום עור שטחי ומדבק, שכיח בילדים בגילאי 2-5, המועבר במגע ישיר. ברוב המקרים הוא מגיב היטב לאנטיביוטיקה מקומית.
פוליקוליטיס היא דלקת בשורשי השיער, המתבטאת בפצעונים קטנים מסביב לזקיקי השיער. כשהזיהום מעמיק, עלולה להיווצר מורסה – אבצס כואב ומלא מוגלה. מורסות דורשות לעיתים קרובות ניקוז ידני על ידי רופא.
פטרת כף הרגל (טינאה פדיס) היא אחד הזיהומים הפטרייתיים הנפוצים ביותר, ומתפתחת בסביבות לחות כמו מלתחות ובריכות. פטרת הציפורניים גורמת להצהבה, התעבות ופירוק של הציפורן. גזזת (טינאה קפיטיס) פוגעת בקרקפת ונפוצה יותר בקרב ילדים. זיהומים אלו מגיבים לתרופות אנטי-פטרייתיות, אך פטרת ציפורניים, הינה עקשנית ומצריכה לרוב טיפול משולב וממושך.
רוב זיהומי העור מתחילים באדמומיות מקומית, נפיחות וכאב במגע. עלולה להופיע גם תחושת חום באזור הנגוע, פריחה, ולעיתים הפרשות. גירודים בגוף הם גם סימן נפוץ שעשוי להתלוות לזיהום. תסמינים אלו משותפים לסוגי זיהום רבים, ולכן חשוב לשים לב לאופי הפצע ולקצב ההתפשטות שלו.
אלו הם סימני אזהרה ("דגלים אדומים") שאסור להתעלם מהם, שכן זיהום שמגיע לזרם הדם עלול לגרום לספסיס (מצב מסכן חיים):
כל פגיעה בשלמות העור – פצע, שריטה, עקיצת חרק, טיפול בכוויות או מחלה כמו אקזמה – יוצרת פתח כניסה לחיידקים ולפטריות. אנשים הסובלים מדרמטיטיס אטופית, למשל, נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים חוזרים.
מצבים רפואיים מסוימים מחלישים את יכולת ההתמודדות של הגוף:
האבחנה היא לרוב קלינית – הרופא בוחן את מראה הפצע, גבולותיו, אופי ההפרשות והתסמינים הנלווים. במקרים מסוימים יבוצע תרבית מן ההפרשה, בדיקת דם או ביופסיה עורית כדי לזהות את הגורם המדויק. במקרים של כף רגל סוכרתית, האבחון המוקדם הוא קריטי במיוחד למניעת סיבוכים חמורים.
הטיפול נקבע אך ורק לפי סוג הזיהום וחומרתו:
מורסות מצריכות בדרך כלל ניקוז וחיטוי ידני על ידי רופא. אשפוז יידרש כשהזיהום מתפשט במהירות ואינו מגיב לטיפול פומי, כשיש חום גבוה מתמשך, או כשמדובר באנשים עם מחלות רקע המסכנות אותם בהחמרה מהירה.
זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל מניעה היא הטיפול הטוב והזול ביותר. הקפידו על הכללים הבאים כדי לשמור על עור בריא ומוגן:
העור שלנו הוא המגן הטבעי של הגוף, וככזה, הוא חשוף באופן יומיומי למיקרואורגניזמים שונים. אבחון מוקדם הוא מילת המפתח בכל הנוגע לזיהומי עור. הכרת ההבדל בין פטרייה טורדנית לחיידק שמצריך אנטיביוטיקה, ותשומת לב לסימני אזהרה (כמו התפשטות מהירה או חום), יאפשרו לכם לקבל טיפול רפואי מהיר שימנע סיבוכים ויחזיר את העור למצבו הבריא והתקין.
אדמומיות, נפיחות, חום מקומי, כאב במגע, ולעיתים הפרשות או גלדים. המראה משתנה בהתאם לסוג הזיהום.
מלבד הסימנים המקומיים בעור, יש לשים לב לחום, עייפות, צמרמורות ונפיחות בבלוטות הלימפה הסמוכות.
לעיתים נדירות, אך בדרך כלל נדרש טיפול אנטיביוטי למניעת הדבקה של אחרים והתפשטות הזיהום.
משחת מוּפִּירוֹצין (Mupirocin) היא הנפוצה ביותר בישראל לטיפול מקומי. רק רופא יכול לאבחן ולהתאים את הטיפול במדויק.
כשיש חום מעל 38.5, כשהאזור האדום מתפשט, כשמופיעה מוגלה, כשהזיהום אינו משתפר תוך יומיים-שלושה, או כשמדובר בתינוק, קשיש או אדם עם מחלת רקע.
חלקם כן. אימפטיגו, גזזת ופטרת כף הרגל מדבקים במגע ישיר או דרך חפצים משותפים.
צלוליטיס הוא עמוק יותר עם גבולות מטושטשים, ואריזיפלס הוא שטחי עם גבולות חדים וברורים. שניהם מצריכים טיפול אנטיביוטי.
כן. טיפול נכון במחלות עור קיימות, שמירה על עור לח ובריא, היגיינה קפדנית וטיפול מיידי בכל פצע – כל אלה מפחיתים משמעותית את הסיכון לחזרת הזיהום.
No size guides available.
נשלח לך עדכון במייל או ב-SMS כשיחזור למלאי
